בין יום הכיפורים לסוכות

• יום שישי, ערב חג הסוכות, ראוי להימנע מנטילת ידיים ומאכילת פת מחצות היום ואילך, דהיינו משעה 12:30. מסוף שעה תשיעית, בשעה 15:32, אסור לאכול פת, כמו בערב פסח, כדי שיאכל "כזית" פת לתאבון בסוכה, בליל התקדש חג. מותר לאכול פירות, ירקות, בשר ודגים או מאכלי חלב.
  
  
• מצווה להסתפר ולהתגלח לכבוד הרגל, כדי "שלא ייכנס למועד כשהוא מנוול". וכן מצווה לכבס, כדי שיהיו לו בגדים לכל החג, עד לאחר שמחת תורה.

 חג הסוכות - שבת, ט"ו תשרי

• הנשים מדליקות נרות כבכל ערב שבת, ומברכות שתי ברכות: "להדליק נר של שבת ושל יום טוב" ו"שהחיינו". אפשר להמתין ולצאת בברכת "שהחיינו" שבקידוש.
  
  את הנרות רצוי להדליק בתוך הסוכה, אולם אם יש חשש סכנה או חשש שהנרות יכבו, אפשר להדליק ולברך בבית ולהתכוון על כל תאורת החשמל, כולל התאורה שבסוכה. אין להדליק את הנרות בסוכה ולהעבירם אחר כך אל תוך הבית.
  
  
• בתפילת ערבית של הלילה הראשון, מתפללים תפילת עמידה של יום טוב ושבת. שליח הציבור אומר "ויכולו" וברכת "מגן אבות", וחותם רק "מקדש השבת" ואינו מזכיר את החג בחתימתו.
  
  
• כאשר חוזרים מבית הכנסת, נכנסים לסוכה, מזמינים את האושפיזין כנהוג, אומרים "שלום עליכם" ומקדשים. בקידוש, אומרים "ויכולו", ברכת "הגפן" וברכת קידוש של יום טוב ושבת. אח"כ מברכים "לישב בסוכה" ו"שהחיינו".
  
  
• שתי מצוות עיקריות מן התורה יש ביום הראשון של חג הסוכות: מצוות ישיבה בסוכה, ומצוות נטילת ארבעת המינים.
  בלילה הראשון מצוה לאכול בסוכה פת, לפחות בשיעור של "כזית" (נפח של כקופסת גפרורים ורבע). אפילו אם יורדים גשמים הפוטרים אותנו ממצוות סוכה, מפני שאין כאן "תשבו - כעין תדורו", בכל זאת, מצוה לאכול פת בשיעור "כזית".
  
  

  בשנה זו, שהיום הראשון של החג חל בשבת, גזרו חכמים שלא ליטול את ארבעת המינים, שמא ילך אצל חכם ללמוד את הלכותיהם ויטלטלם מרשות לרשות (בדומה לגזירה שלא לתקוע בשופר ביום הראשון של ראש השנה).

• ביום טוב הראשון של סוכות החל בשבת, נוהגים האשכנזים לקרוא מגילת קהלת לאחר תפילת שחרית. יש המקפידים לקרוא ממגילה הכתובה בכתב סופרים על קלף, ומברכים שתי ברכות: "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו".

• מצוה לעשות כל פעולותיו בסוכה, אכילה, שתייה, לימוד, שינה וכו'. מי שקשה לו לעשות את כל הפעולות הללו בסוכה, יקפיד על האכילה והשינה שיהיו בסוכה.
  מנהג הגר"א לברך את ברכת "לישב בסוכה" מיד כשנכנס לסוכה (אלא אם לא הסיח דעתו ויצא לזמן קצר על מנת לשוב מיד), אך רבים נוהגים לברך רק כשקובעים ישיבתם בה באכילת קבע. הנכנס לסוכה לישון בה, ראוי שיאכל מיני מזונות כדי שיוכל לברך "לישב בסוכה", אך אם אינו רוצה לאכול, יברך גם על השינה לבדה.
  היוצא לטיול בסוכות, ישתדל לאכול אכילת קבע בסוכה כשרה, ואם אין באפשרותו לישב בסוכה, יכול לאכול מחוץ לסוכה בשעת הליכתו בדרך, אך בלילה צריך לישון בסוכה כשרה.
  מקום שיש בו סכנה לישון בסוכה, אם מחמת מזיקים כמו נחשים וכדומה או שיש חשש מפגיעת מחבלים וכד', פטורים שם מלישון בסוכה וישנו בבית מוגן.
  
  
• מיוחדת היא מצוות סוכה, בה אנו נכנסים לתוכה בכל גופנו ובכל נפשנו, ונבלעים בצל הסוכה. הגר"א היה מדמה מצווה זו למצוות ישיבת ארץ ישראל, שגם אליה אנו נכנסים עם הגוף והנפש והיה אומר על כך שזו משמעות הפסוק "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תהילים עו' ג'). ללמדנו, שמצוות סוכה בשלמותה, גורמת גם לציון להיות שלימה ולהיבנות.

הושענא רבה - אור ל-כ"א תשרי

• יום שישי, כ"א תשרי הוא יום הושענא רבה.
  
  
• בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקיפים את המזבח בערבות, שבע פעמים.
  
  
• חכמי הדורות לימדונו, שיום זה הוא יום "חיתום הדין", ובו נידונים על המים.
  לכן, נוהגים להיות ערים וללמוד בליל שישי, במשך כל הלילה.
  
  
• בנוסף לארבעת המינים, עליהם מברכים כמו בכל יום מימי הסוכות, נוהגים לקחת חמשה בדי ערבה, "הושענות", ולאוגדם. נהוג להכין הושענא לכל אחד מבני המשפחה.
  
  
• רבים נוהגים להתפלל כותיקין. הנץ החמה בשעה 06:32.
  
  
• בתפילה, מקיפים את הבימה, התיבה, שבע הקפות, מבקשים על גאולת עם ישראל, ובמיוחד, על גשמי ברכה.
  
  
• לאחר ההקפות, חובטים את ההושענות חמש חבטות על הקרקע, כל אחד כמנהגו.
  
  
• שקיעה בשעה 18:22. לקראת השקיעה נוהגים לברך ולטעום בסוכה, ולהפרד ממנה, עד לשנה הבאה!
  לאחר שקיעה, אין לברך על אכילה בסוכה, כי אז כבר יום שמיני עצרת, שהוא "רגל בפני עצמו".

 שמיני עצרת ושמחת תורה - שבת, כ"ב תשרי

• השנה, יום שמיני עצרת חל בשבת, בכניסת החג, מדליקים נרות שבת שהם גם נרות ליו"ט. הנשים מדליקות את הנרות ומברכות שתי ברכות: "להדליק נר של שבת ושל יום טוב" וברכת "שהחיינו" על החג (אפשר לברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות או להמתין ולברך בקידוש).

  זמן ההדלקה הוא כפי הנהוג בערבי שבתות, בירושלים 17:42, בשומרון 17:52 (או בכל מקום כמנהגו).

• יום שמיני עצרת הוא גם יום של אזכרת נשמות. לכן, נוהגים להדליק נר נשמה לעילוי נשמות הקרובים.

  נר זה יכול לשמש גם לצורך הבערת אש ממנו, לבישול וכד'.

• לאחר ערבית של שבת ויום טוב, נוהגים לעשות הקפות עם ספרי התורה, כל קהילה כמנהגה.

  בסיום ההקפות, יש נוהגים לקרוא בתורה, בפרשת וזאת הברכה.

  מעלים שלושה עולים, כהן לוי וישראל, והם מברכים על התורה.

• בתפילת שחרית, לאחר חזרת הש"ץ ולפני קריאת התורה, נוהגים שוב לעשות הקפות עם ספרי התורה, כל קהילה כמנהגה.
  
  
• לאחר ההקפות, קוראים בפרשת וזאת הברכה, ונהוג שכל הקהל עולים לתורה.

  לשם כך, חוזרים על פרשת וזאת הברכה עד "מעונה א-לקי קדם".

  לחתן תורה קוראים ממעונה עד סוף הפרשה, ולחתן בראשית, מבראשית עד "אשר ברא א-לקים לעשות". לאחר מכן, למפטיר.

• נהוג להתפלל ולהזכיר נשמות הקרובים.
  
  
• לאחר הכנסת ספר התורה לארון, תפילת גשם. כל אחד כמנהגו.
  
  
• צאת השבת והחג:

  שקיעה בשעה 18:21.
  צאת השבת והחג 18:53.
  
  

"ויעשו כולם אגודה אחת - לעשות רצוך בלבב שלם"

 יהיו הימים הבאים עלינו לטובה, ימים של שמחות וברכת ה', לנו ולכל ישראל!