empty label

הרב אליקים לבנון

הלכות תשעה באב תשפ"ב

הרב אליקים לבנון

מהלכות תשעה באב לשנת תשפ"ב, מאת מו"ר הרב אליקים לבנון.


מהלכות תשעה באב תשפ"ב


שבת פרשת דברים, ט' באב

  • בשבת, גם מהצהריים ואילך, מותר ללמוד ולעסוק בתורה. אעפ"כ ראוי לעסוק רק בעיניני ט' באב, דברי הלכה או אגדה השייכים ליום.

  • בדרך כלל בסעודה המפסקת אסור לאכול בשר ולשתות יין. אולם, בשבת, מותר לאכול בסעודה שלישית הכל. יש להקפיד ולסיים את הסעודה כמה דקות לפני שקיעה, דהיינו בערך ב19:30. מברכים בזימון כרגיל.
    משעה 19:35 מתחיל הצום, ואסורים בכל חמשת העינויים: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
  • מי שחולץ נעליים והולך יחף, לא יחלוץ אלא לאחר אמירת "ברכו" בבית הכנסת, בתפילת ערבית של מוצ"ש. אולם, הנועל נעלי גומי, המותרים בט' באב, מותר לנעול אותם גם במהלך השבת או לקראת צאת השבת.

  • צאת שבת בשעה 20:13 (משתנה בדקות, לפי מנהג המקום). מיד בצאת שבת יאמר כל אחד: ברוך המבדיל בין קודש לחול, ומדליקים נר הבדלה, ומברכים עליו, בורא מאורי האש. (אין הבדלה על יין וכו' במוצ"ש). אח"כ מותר להכין את ספרי הקינות וללכת עמם לבית כנסת. רצוי לאחר את זמן תפילת ערבית ב10-15 דקות, כדי שיהא זמן ללכת לבית הכנסת עם הקינות.

הבדלה, למי שאוכל בצום ט' באב

  • כזכור, יום ט' באב חל השנה בשבת והצום נדחה ליום י' באב, משקיעת החמה בצאת השבת (שעה 19:35) ועד צאת הכוכבים של יום ראשון בשעה 20:01.

  • במוצאי שבת אין עושים הבדלה, אלא רק מברכים על הנר: "בורא מאורי האש". במוצאי הצום מבדילים, מברכים הגפן והמבדיל.

  • מי שהותר לו לאכול ולשתות בצום, לפני שאוכל חייב להבדיל. שתיית מים מותרת גם בלא הבדלה. לכן, מי שפטור מהצום, אך מתכוון רק לשתות מים, אינו חייב להבדיל, וימתין לסיום הצום.
    אם אינו צם כלל ומתחיל לאכול בלילה, מיד לאחר צאת השבת, יבדיל כרגיל בצאת השבת ויברך הגפן על מיץ ענבים, בורא מאורי האש על נר, וברכת המבדיל. אין לברך על הבשמים.

  • אם אחד מבני הבית שהותר לו לאכול מבדיל בצאת שבת או במהלך יום ראשון, רשאים אחרים הצמים לשמוע הבדלה ואינם צריכים להבדיל במוצאי הצום.

מוצאי שבת, יום ראשון, י' מנחם באב

  • במשך הצום, יש להזהר ליטול ידים רק עד קשרי אצבעותיו.

  • אין יושבים על כיסא, אלא על מקום נמוך מהרגיל.

  • בבקר, יש ספרדים המניחים טלית ותפילין, אבל רבים מהספרדים וכן האשכנזים אינם מניחים טלית ותפילין בבקר אלא במנחה.

  • מחצות היום, שעה 12:44, אפשר לשבת על כיסא. (אע"פ שהמנהג לשבת בחצות היום הוא ביום ט' באב, ובשנה זו צמים בי' אב, בכל זאת לא נשתנה המנהג).

  • במוצאי הצום, מתפללים ערבית בשעה 19:53, צאת הכוכבים, אבל סיום הצום הוא כמה דקות אח"כ בשעה 19:56.
    מאחר ובמוצאי שבת לא עשו הבדלה, עושים הבדלה בסיום י' אב, ומברכים על היין, ברכת הגפן, והמבדיל וכו' בלבד, (ללא נר ובשמים). בהבדלה זו, גם לאשכנזים המחמירים בשתיית כוס של ברכה, מותר למבדיל לשתות מהיין (סימן תקנ"ו משנ"ב ס"ק ג).

  • השנה, שצום ט' באב נדחה, אין מגבלות במוצאי הצום, שהוא מוצאי י' באב. מותר לרחוץ, לכבס ולהסתפר. נהגו בלילה לא לאכול בשר ולשתות יין. למחרת, בבוקר י"א, מותר הכל.

מעוברות, יולדות ומינקות

  • חולה שיש בו סכנה, למשל, יולדת תוך 7 ימים ללידה, פטורים מלצום.

  • ט' באב חמור מהצומות האחרים, ונשים מעוברות או מניקות חייבות לצום.

  • אולם, הלכה נוספת היא: חולה פטור מהצום.

  • הגדרת המושג חולה: חלה כל גופו (אע"פ שאין כל סכנה בחולי), או אפילו נפל למשכב.

  • לדוגמא:
    • יולדת בתוך 30 יום ללידתה נחשבת כחולה. כלומר: אם ילדה בשבת י' בתמוז או אחרי כן, פטורה מהצום.
    • מי שיש לו חום (יותר מ37.5) נחשב כחולה. כאב או חולשה הגורמים לאדם בהכרח לשכב במיטה, אף זה מוגדר כחולי.

  • לכן- הלכה למעשה

    בשנה זו בה צום תשעה באב נדחה, ניתן להקיל במעוברת, מניקה ויולדת, שאפילו אם לא מגיעות להגדרת "חולה", אלא לדרגת "מקצת חולי" (כלומר: אם חשות חולשה קלה, כאב בטן או בחילה קלה) רשאיות לשבור את הצום. (ביה"ל תקנ"ט ט, ד"ה ואינו משלים).

  • מניקה אשר מרגישה שהחלב עומד להיגמר, וקשה לה להניק את תינוקה, מותרת לאכול ולשתות מיד.

  • כל הפטור מן הצום, מותר לו לאכול ולשתות כל כמות הנדרשת לו, ויבדיל ויאכל וישתה, כנ"ל. אין בט' באב דין אכילה ושתיה לשיעורין.

  • מי שנולד לו בן זכר ביום ראשון, ונימול ביום ראשון י' באב, יכול להתפלל מנחה גדולה, ביום ראשון (משעה 13:15) ואח"כ לשבור את הצום. הואיל והצום נדחה, התירו לבעלי הברית (אבי הבן, המוהל והסנדק) להפסיק את הצום בצהרים.

    כאמור, כל אלה – יעשו הבדלה ואח"כ יאכלו וישתו.

יהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!

 

מומלצים