מהלכות תשעה באב תשפ"א

ערב תשעה באב- שבת, ח' מנחם אב

• השנה חל ט' באב ביום ראשון, כלומר, ממוצאי שבת ח' מנחם אב.
  
  
• הואיל וערב ט' באב חל בשבת, אין את המגבלות הרגילות בסעודה המפסקת, "אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו".
  
  
• אולם, שלא כמו שבת רגילה, שממתינים עד זמן צאת שבת, בשבת זו, איסורי ט' באב מתחילים בשקיעה. מאחר וצום ט' באב חמור משאר הצומות, לכן מפסיקים אכילה ושתייה כמה דקות לפני שקיעה, בשעה 19:40 (שקיעה בשעה 19:48).
  
  
• צאת השבת, בשעה 20:27.
  עד אז, מחד, חלים כל איסורי תשעה באב, ומאידך, אין היתר לעשות מלאכה.
  
  
• ראוי לאחר את זמן תפילת ערבית של מוצ"ש, כדי שיספיק הציבור להיערך לקראת תפילת ערבית.
  
  
• מיד בצאת שבת, יאמר כל אחד: ברוך המבדיל בין קדש לחול.
  אחר כך מדליקים נר הבדלה ומברכים בורא מאורי האש. חולצים נעליים ונועלים נעלי גומי. מכינים את הקינות והולכים לבית הכנסת לתפילת ערבית.
  
  
• אין מבדילים על היין, ההבדלה נעשית במוצאי הצום.
  
  
• בתפילת עמידה אומרים אתה חוננתנו, כבכל מוצאי שבת.
  לאחר מכן, קוראין את מגילת איכה ואומרים את הקינות, כל אחד כמנהגו.

• חמישה עינויים יש בתשעה באב:
  • אכילה ושתיה
  • רחצה במים
  • סיכה בשמן
  • נעילת הסנדל
  • תשמיש המיטה
  • כמו כן, נאסר לימוד התורה המשמחת
    
    

• במשך הצום, יש להיזהר ליטול ידיים רק עד קשרי אצבעותיו.
  
  
• אין יושבים על כיסא, אלא על מקום נמוך מהרגיל.
  
  
• בבקר, יש ספרדים המניחים טלית ותפילין, אבל רבים מהספרדים וכן האשכנזים אינם מניחים טלית ותפילין בבקר אלא במנחה.
  
  
• מחצות היום, שעה 12:44, אפשר לשבת על כיסא, מפני שאז הוצת בית המקדש, "ושפך הקב"ה את חמתו על עצים ואבנים" ולא על בני אדם.
  
  
• במוצאי הצום, מתפללים ערבית בשעה 20:06, צאת הכוכבים, אבל סיום הצום הוא כמה דקות אח"כ בשעה 20:14.
  
  

מעוברות, יולדות ומינקות

• ט' באב חמור מהצומות האחרים, ונשים מעוברות או מניקות חייבות לצום.
  
  
• אולם, הלכה נוספת היא: חולה פטור מהצום.
  
  
• הגדרת המושג חולה: חלה כל גופו (אע"פ שאין כל סכנה בחולי).
  
  
• לדוגמא:
  
  • יולדת בתוך 30 יום ללידתה נחשבת כחולה. כלומר: אם ילדה בתאריך ט' בתמוז או אחרי כן, פטורה מהצום.
    
  • מי שיש לו חום (יותר מ37.5) נחשב כחולה. כאב או חולשה הגורמים לאדם בהכרח לשכב במיטה, אף זה מוגדר כחולי.
    
    
• לכן- הלכה למעשה
  מעוברת או מניקה תתחיל לצום כרגיל, מתוך כוונה לצום לפחות עד הבוקר.
  אם בבוקר היא מרגישה רעב או צמא המנטרל אותה מפעילות, או שהיא מרגישה סחרחורת או בחילה, מסוג ההרגשות הגורמות לאדם להיקרא "חולה", מיד היא פטורה מלצום (לתשומת לב: כמעט כל אדם חש חולשה ביום צום, מדובר כאן על הרגשת חולשה יותר מהחולשה המקובלת).
  גם אם הרגשות כאלה הקדימו לבוא, וכבר בערב או בלילה היא "חולה", פטורה מלהמשיך לצום.
  
  

• מניקה אשר מרגישה שהחלב עומד להיגמר, ואין לה ממה להניק את תינוקה, מותרת לאכול ולשתות מיד.
  
  

• חולה קורונה

  • חולה בקורונה שיש לו תסמינים, פטור מלצום, ואוכל ושותה כרגיל, אין בתשעה באב דין אכילה בשיעורין!
  • חולה בקורונה שאין לו תסמינים, והוא מרגיש טוב, וכן הנמצא בבידוד מחשש הידבקות, אינם מוגדרים כ"חולה", ולכן הם חייבים לצום.
    אולם, מאחר ויש אפשרות שהם חולים, דינם כמחלה המתקרבת, וייתכן שתגיע, שאז כותבים הפוסקים שיאכלו וישתו לשיעורין.
    כלומר: יאכלו מזון מוצק בנפח 45cc, וישתו נוזלים 45cc, ימתינו 5 דקות, ושוב יאכלו וישתו כנ"ל. (משנ"ב, תקנ"ד, סוף סעיף ו, ביה"ל ד"ה "דבמקום חולי")
    
    
• כל הפטור מן הצום, מותר לו לאכול ולשתות כל כמות הנדרשת לו, כי כאמור, אין בט' באב דין אכילה ושתיה לשיעורין.
  
  

מוצאי תשעה באב- י' מנחם אב

במוצאי תשעה באב- יום ראשון, אור ליום שני, י' מנחם אב, נהגו שלא לאכול בשר ולשתות יין, עד יום שני, י' מנחם אב בחצות 12:45. כמו כן, הפוסקים מוסיפים שגם להסתפר, להתגלח, להתרחץ, ולכבס נוהגים לאסור עד יום שני בחצות היום.

ספרדים נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין משך כל יום שני, עד 20:05.

יהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!