שידוכין

שאלה

שלום הרב,
אני ובעלי משתדלים לעסוק בשידוכים, ולפעמים גם מצליחים! כאשר אנו רואים בחור או בחורה, עולה אצלנו דילמה: האם לגשת ולשאול, אולי אתה רוצה עזרה, אולי אין לכם הצעות. בואו, יש לנו מאגר גדול, ננסה למצוא. אנו לא גובים תשלום. כך שאי אפשר לחשוד בנו שאנו "משווקים" את עצמנו... אבל הדילמה היא, האם זה כמו רופא שאינו מציע את שירותיו אלא לפי הפונים אליו. או שזו מצוה. לאחרונה, אחת התשובות שקיבלתי מבחורה: מי אומר שצריך להתחתן בכלל.

תשובה

בראשונה, אני מחזק את ידיכם בכך שהנכם עסוקים בשידוכים. זו מצווה גדולה, והלוואי שרבים יעסקו בה, לשם שמים. גם אתם מציינים שאינכם גובים תשלום עבור המצווה, ומצידכם הדבר נכון וישר. אך, ברצוני להעיר שמצד המשודכים, החתן, הכלה, ההורים, ודאי נכון שהם יראו חובה לעצמם לשלם עבור השידוך לשדכנים. בזמנו החלה יוזמה מבורכת לחייב כל משפחה אשר ילדיה זכו לשידוך, לשלם לשדכנים סך של 5,000 ₪ (כמובן, שני הצדדים יחד). זאת, כדי לעודד אנשים לעסוק במקצוע השדכנות, וגם לייקר את העיסוק בכך. (לייקר פירושו לכבד). אם כל משפחה מבינה שצלם ותזמורת הם הכרחיים לקיום חתונה, ויש נכונות מוצדקת להוציא לשם כך סכום נכבד, הרי השדכנים הם לפחות באותה רמה של צלם ותזמורת.

ולענין שאלתכם: בסיפא, הזכרתם שבחורה הגיבה להצעתכם באופן שלילי, עד כדי ספק האם בכלל להתחתן, לבנות בית. יש לציין שאכן אישה איננה מצווה על פריה ורביה, לכן מצידה היא יכולה להעלות שאלה כזאת. אולם, בחור אינו יכול לשאול זאת, מפני שבאבן העזר סימן א', סעיף ג', פוסק השו"ע שמי שהגיע לפרקו ואינו רוצה להתחתן, כופין אותו לשאת אישה, הואיל והוא מחוייב במצוות פריה ורביה. מאידך, התורה קבעה בלב כל אישה את הרצון והשאיפה להקים בית ולהיות אם בישראל. על כן קרא אדם שם אשתו חוה, כי היא היתה אם כל חי. אם כן, המצווה המוטלת על הגברים, ותכונת הנפש של הנשים, היא הגורמת לרצון המשותף להקים בית. כמובן, ייעודו של הבית אינו רק בתחום של מצוות פריה ורביה, אלא הוא גורם לבעל ולאישה להוציא את כוחותיהם אל הפועל, מתוך הקשר הטוב הנוצר ביניהם. כדוגמת גלגלי שיניים הסובבים זה עם זה, וכל אחד מנקה את רעהו מסייגים ולכלוכים. כוחותיו של הבעל מועצמים ע"י אשתו, וגם כוחותיה מקבלים תנופה ע"י החיבור שביניהם.

זה הרקע אשר על גביו ניתן להתייחס לשאלתכם, האם להיות יוזמים בשידוכים, אקטיביסטים, או רק סבילים המציעים למי שפונה. אנו רואים שבשידוכים יש לעיתים מעצורים לבחור או לבחורה. אם בחורה יכולה להעלות שאלה כזו, מדוע להקים בית, משמע שיש לה מניעה ומעצור. לכן הדבר שונה מרופא או מקצוע אחר. הדחיפה לפנות לטיפול רפואי היא דחיפה הגיונית שכל בר דעת מבין אותה. אדרבא, לפעמים צריך לבלום אנשים שעל כל זיק של מכאוב הם פונים לרופא. לכן אין צורך לעודד אנשים לפנות לרופא. וכדברי חכמים: "מאן דכאיב ליה כאיבא, אזיל לבי אסיא". מי שיש לו כאב הולך לרופא.

רווקות, לא תמיד יש בה כאב. כשם שבחור ובחורה חיו את חייהם עד גיל 20 ומעלה לבדם, ולא נזקקו לבן זוג, כך, תיאורטית, אפשר להמשיך עד זיקנה ושיבה, ומה רע בכך? המחסומים הנפשיים מגדילים עוד את המחשבה השגויה הזאת, וכך יכול אדם להתעורר בגיל מבוגר ולהצטער על כך שלא עשה מאמץ להקים בית. לכן, בזהירות ובעדינות, יש מקום ליוזמה פעילה, לפרסם בכלל את החובה והזכות בהקמת בית, וגם אתם כשדכנים, רשאים ליזום פניות לרווקים ולרווקות, על מנת לסייע להם בסילוק המחסומים.

ירבו בתים טובים בישראל!