הצעת עבודה מאתגרת

שאלה

שלום כבוד הרב,

אני בחופשת לידה של ילד חמישי. מציעים לי לחזור לעבודה בתפקיד יותר בכיר ומאתגר. אני בהתלבטות, מפני שבעלי מפרנס ואינני חייבת לעבוד כדי לעזור בפרנסה, לכן אולי כדאי להישאר בבית ולגדל את הילדים. בנוסף, שמתי לב לכך שכאשר אני עובדת ומצליחה, זה מלחיץ את בעלי מפני שהוא מרגיש כאילו אני לוקחת לו את המקום. מאידך, ההצעה לעבודה החדשה מאוד קוסמת לי.

תשובה

ההתלבטות אם להיות אישה עובדת או אמא טובה לילדיה היא אכן דילמה קשה בדורנו. בעבר היה ברור לכל אישה שתפקידה העיקרי הוא בבית, "כל כבודה בת מלך פנימה", ומידי פעם, כאשר יש הפוגה בגידול הילדים אפשר לצאת לעבוד. בדורנו המצב שונה. נשים רבות מעדיפות להשאיר את גידול הילדים למטפלת, כדי שהן תוכלנה להיות פנויות לצאת לעבודה. מדברייך אני מבין שאינך רואה את גידול הילדים כ"קדש קדשים", שהרי עבדת בעבר ואת שוקלת להמשיך ולעבוד גם בעתיד. אם היית מציגה את הדילמה באופן הפוך: אני מאד רוצה להישאר עם הילדים בבית, אבל אני חייבת לעזור בפרנסה וגם מציגים לי עבודה מאתגרת, בשאלה כזאת ניתן לבחון דרך שהאמא תישאר בבית וימצאו פתרונות אחרים לפרנסה וכד'.

אולם, לפי שאלתך נראה שיהיה לך קשה להישאר בבית. יתירה מזו: אחד הכללים החשובים בחיינו הוא, להיות שלימים לחלוטין עם הדרך בה אנו הולכים. שערי בנפשך שאייעץ לך לא לחזור לעבודה המאתגרת שמציעים לך. הרי בעוד מספר שנים, כאשר הילדים יגדלו, את עלולה לחוש תחושת החמצה גדולה. הנה היתה לי הצעה נפלאה, וויתרתי עליה כדי לטפל בילדי. משמע: הילדים גרמו לי להפסיד את כל עתידי. כמה שמחשבה כזאת נשמעת מופרכת, לצערי היא קיימת, ומביאה לתסכול וממילא לחוסר מוטיבציה בגידול הילדים. לכן, לכאורה הייתי צריך לייעץ לך להפקיד את הילדים בידי מטפלת ולקבל את התפקיד החדש המוצע לך.

אולם, הרי העלית בעיה נוספת, והיא, הפגיעה במנהיגותו של בעלך. באופן עקרוני, מאד לא נכון שבעל מרגיש כאילו אשתו תופסת את מקומו. הרגשה כזאת יכולה להיווצר במקרה שבעלך ממילא מרגיש קושי במילוי תפקידו כראש משפחה, כבעל מוביל בדרכי החיים. במצב כזה, אם תקבלי על עצמך עיסוק חשוב ומכובד, אכן בעלך עלול לחוש כאילו את הופכת להיות המנהיגה בבית. במצב אחר, בו הבעל מרגיש עוצמה ובטחון, אין כל סיבה שירגיש תחרות מצד אשתו בשאלה "מי בראש?". אם כן, לכאורה, העצה הנכונה עבורך היא, לא לקבל את העבודה, כדי שלא לערער את מנהיגותו של בעלך. אלא ששוב אנו באים לאותו מלכוד כפי שהיה בתחושה כלפי הילדים. מה תרגישי בעוד כמה שנים, כאשר תתבונני לאחור ותאמרי: רק בגלל בעלי הפסדתי את הקריירה שלי. אסור למשפחה ליצור תנאים העלולים להביא לתחושה זו. נכון הוא שחכמים מלמדים אותנו: אשה טובה עושה רצון בעלה (תנא דבי אליהו רבה, פרק ט', על יעל אשת חבר הקיני), אבל יש לכך גבול ברור. כמו שאסור לחוש שהילדים גרמו לי להחמיץ את כל עתידי, כך אסור להגיע לתחושה שבגלל שהייתי אישה טובה לבעלי, לכן הפסדתי את הקריירה שלי.

אם כן, למעשה: אני מציע לך לעשות הפסקה של שנה אחת בחזרה לעבודתך. בשנה זו גם תגדלי את הילדים, ובעיקר, שוחחו שניכם, את ובעלך, על סוגיית מנהיגותו של הבעל במשפחה. את יכולה להשתמש בפרוש נוסף למאמר שהזכרתי: אישה טוב עושה, כלומר בונה, יוצרת את רצון בעלה. נצלו שניכם את שנת החופשה שלך לבנות היטב את ביתכם, בצורה מתוקנת וישרה, כשאת דוחפת את בעלך ללמוד כיצד מנהיגים את הבית.

בעז"ה, בעוד שנה, תוכלי לצאת לעבודה עם הרגשה טובה שגידלת את ילדייך, ועם בטחון גמור בבעלך, שלא תהיה לו כל תחושת תחרות מצידך, ובעז"ה, הקב"ה ידאג שגם בעוד שנה יציעו לך תפקיד מעניין ומאתגר.