מבית המדרש

הרב מדבר בשיעור על חשיבות ומעלת העבודה הסיזיפית, היומיומית, המתמשכת והלא מרשימה, ביחס לעבודה או פעולה מרשימה אך חד פעמית. תפקידו של אהרן בהטבת הנרות מול קרבנות הנשיאים, תפקידו של שבט דן כמאסף לכל המחנות, עבודת התצפיתניות בצה"ל, ה"קאפו" בשואה והשוטרים במצרים, תפילתו של משה רבינו על צרעת מרים, קרבן התמיד שגדול יותר מ"ואהבת לרקעך כמוך ומ"שמע ישראל" וכו' מלמדים אותנו בדיוק את העיקרון החשוב הזה. ההתמדה והקביעות גדולים וחשובים ממעשה גדול חד פעמי.

למשפחות רבות יש בבית תמונה מהחתונה של ההורים, מדוע? כדי להזכיר את האהבה שביניהם. חג שבועות הוא יום החתונה של הקב"ה עם ישראל בשיעור הרב הביא מדרשים ומקורות המדברים על מתן תורה כחתונתם של הקב"ה עם עמ"י, ומראים לנו המדרשים כיצד מנהגים רבים שיש היום בחתונות הם בעצם דברים שקרו בהר סיני, עד כדי כך שקובע התשב"ץ שאת כל המנהגים של חתן וכלה אנו למדים ממתן תורה. ועוד מקורות רבים בנושא החתונה של הקב"ה איתנו עם ישראל, עד כמה זאת ממש חתונה לכל דבר. אשרינו עם ישראל שזכינו בחתן כמו הקב"ה! ומזל טוב לעם ישראל שחוגג בחג שבועות הבעל"ט את יום נישואיו ה3,335 עם הקב"ה!

הגמרא כותבת על ימי שמחה בגלל נצחונם של חז"ל על הבייתוסים והצדוקים. הצדוקים חלקו על חז"ל ואמרו שקרבן ציבור יכול לבוא ע"י היחיד, והבייתוסים חלקו על חז"ל בעניין "ממחרת השבת" ואמרו שקצירת העומר לא דוחה את השבת. הרב קוק זצ"ל כותב מכתב לאנשי היישוב החדש והישן ומדגיש את החשיבות בשמירת המסורת. במכתב הרב כותב על המחלוקות של חז"ל עם הבייתוסים והצדוקים, ואומר שאנחנו צריכים ללמוד מהן 2 נקודות חשובות: 1. יש להתחזק בעבודת הכלל ולהבין שדברים ציבוריים ולאומיים לא יכולים להתנהל על ידי היחיד. 2. צריך להבין ולהכיר את הקדושה שיש בעבודת החקלאות בא"י.

מצוות השמיטה והיובל מלמדות אותנו ששום דבר לא שייך לנו אלא הכל שייך לריבונו של עולם. מצוות מחצית השקל ממחישה לנו שכל אחד מאיתנו הוא רק חצי, המצטרף לחבירו ותלוי בו. גם מצוות הצדקה וההלוואה מראות לנו שהכסף לא שייך לנו אלא נמצא אצלנו רק כתחנת מעבר על מנת שנעביר אותו הלאה למי שצריך. "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו". העשיר לא מחזיק את העני אלא מחזיק בעני ונתמך בו. העני נותן לעשיר יותר ממה שהוא מקבל ממנו. הרבה מעלות לצדקה, אך הגבוהה מכולן היא לעזור לעני לצאת מהמצב שהוא צריך עזרה ולעזור לו להתחיל לעמוד בכוחות עצמו. הרב מספר סיפור אישי על עני שנתן לו מטבע כדי שאם הוא יפגוש עני - שיהיה לו מה לתת... בסוף השיעור הרב מדבר על איסור ריבית ועל הלימוד ממנו - לא לתת לכסף לעבוד במקומנו, אלא לצאת ולעבוד בעצמנו. גם אם זכינו בלוטו - להמשיך להנות מיגיע כפינו.

היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך: "ברוך שלא חיסר בעולמו כלום..." מה המשמעות של הברכה הזאת? מה העניין לברך על ראשית הפריחה, כשעוד אין שום פרי על העץ? חשוב לזכור לברך גם על הדברים הקטנים שבדרך, על השלבים המקדימים, עוד לפני שהטוב הגדול והאידיאלי מגיע. "ברוך הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה". מהי בינתו המיוחדת של התרנגול? הרי כל החיות יודעות להבדיל בין היום והלילה! לתרנגול יש בינה מיוחדת להבחין בבוקר המתקרב עוד לפני שיש לכך סימנים שניתן לראות בפועל. הגלות משולה ללילה. יש גדולים המסוגלים להבחין בהתקרבות הגאולה עוד לפני שכולם שמים לב לזה. מה העניין לברך ברכת האילנות דווקא בא' בניסן? ב-א' בניסן נברא אדם הראשון, ובאותו יום הוא גם אמר: "האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל", ואומר רש"י: "כאן כפר בטובה". בתאריך הזה אנו מתקנים את כפיות הטובה הזאת, גם כן על ידי עצים, ומברכים את הקב"ה "שלא חיסר בעולמו כלום". ומה המעלה הגדולה של הימים שלפני פסח?

מה העניין של כל נדרי? מי הם אותם עבריינים שמותר להתפלל איתם? דיבור יכול להתגבר על איסור דאורייתא? כמה קשה לעבור על איסור דאורייתא? מהם גדרי צדיק ורשע? למה רוצים להכנס ליום כיפור עם ר' עקיבא? למה נהגו לאכול דגים בערב יום כיפור? מבט אחר על תפילת כל נדרי ומהות היום הקדוש.

עד מתי אפשר לאכול בערב יום כיפור? מתי אומרים "מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידין"? עד איזה שלב צריך להוכיח? על כמה אוכל מתחייב כרת? למי מותר לאכול? איך מודדים כמה מותר לשתות בקלות? מקור- טור שולחן ערוך סימנים תר"ח, תרי"א.

מי עושה כפרות? ממתי אפשר לעשות כפרות? ממי צריך לבקש סליחה? מתי מתוודים בערב יום כיפור? צריך לפרט חטאים? אפשר להתוודות על חטא שכבר התוודינו עליו? מקור- טור שולחן ערוך סימנים תר"ה-תר"ז.

מאיפה לומדים שצריך להוסיף מחול על הקודש ביום כיפור? כמה זמן צריך להוסיף? מקור- טור שולחן ערוך סימנים תר"ד, תר"ח.

אומרים סליחות בשבת תשובה? על מה מקפידים יותר בעשרת ימי תשובה? למה מחיר של אשם גבוה יותר משל חטאת? למה מצוה לאכול בערב יום כיפור? מקור- טור שולחן ערוך סימנים תר"ב-תר"ד.

מדוע צמים את צום גדליה? למה בימינו צום זה אינו 'רשות'? מה הגדרת 'נפל למשכב'? אנשי ביטחון פטורים מצום זה? מאיזה דין? ההיתר חל גם ביום כיפור? מקור- טור שולחן ערוך סימן תר"ב.

מה עושים כדי לא לעכב את הציבור? כנגד מה אנחנו תוקעים? כמה פעמים מברכים שהחיינו בראש השנה? איך עושים התרת נדרים? מקור- טור שולחן ערוך סימן תקצ"ב.

כמה קולות צריך לשמוע? אפשר לתקוע יותר? במה צריך להיזהר? צריך לתקוע את השברים והתרועה בנשימה אחת או 2? מקור- טור שולחן ערוך סימן תק"צ.

כמה תקיעות צריך מהתורה? למה תוקעים הרבה יותר? למה לא עשו כמו המסורת מאבותיהם? מקור- טור שולחן ערוך סימן תק"צ.

מהם ארבעת הכוונות בתקיעת שופר? מי צריך שיכוון כדי שהציבור יצאו ידי חובה? אם תקעו לחולה- השכן יכול לצאת ידי חובה? מקור- טור שולחן ערוך סימן תקפ"ט.

מי יכול להוציא ידי חובה בתקיעתו? משים יכולות לתקוע ולברך? מקור- טור שולחן ערוך סימן תקפ"ט.

מקור- טור שולחן ערוך סימן תקפ"ח.

מה צריך לבדוק בקניית שופר? מהו 'שיעור שופר'? מה דין השומע שופר והד מעורבב? אפשר לשמוע תקיעה מחוץ לבית כנסת? מהו 'קול הברה'? מקור- טור שולחן ערוך סימנים תקפ"ו-תקפ"ז.