מבית המדרש

בכל סיטואציה/תקופה/שייכות לחברה וכדו' יש לאדם שתי בררות שייכות: 1. על ידי התבוננות מהצד. 2. להכנס לתוך הדבר. כדי להיות חלק ממשהו אין אפשרות לעמוד מהצד ומאידך כדי לא להינזק חובה לעמוד מהצד. בתקופה שלפני המבול נוח בחר לעמוד מהצד וכך ניצל, בתוך התיבה ולאחר היציאה ממנה נוח היה כל כולו בתוך. לדור של מגדל בבל היתה שפה אחת, מה שאפשר להם להבין אחד את השני ולהיות בתוך, הם ניצלו את הכוח הזה לרעה והרשיעו, התיקון של דור הפלגה היה לבלבל את שפתם ובכך לפרק את השייכות השלילית. על האדם לדעת שכאשר הוא בוחר לעמוד מהצד תתפתח אצלו עין ביקורתית וכאשר הוא בוחר להיות חלק מ הוא מפתח עין שמתמזגת עם החברה בה הוא נמצא. אחד הגורמים הראשיים לעמוד מהצד ולא להיות חלק מ זו מידת הגאווה. ההסתכלות מלמטה למעלה מונעת מהאדם להיות שותף מלא.. שבת שלום!

לוט מוכר לנו כאדם רשע. מתוך התבוננות בפשט התורה איננו מוצאים מעשים רעים המיוחסים ללוט מלבד הבחירה שלו לגור בסדום. ההליכה עם אברהם מעידה על רצונו להתעלות וללמוד מהצדיק. מה היתה התכונה השלילית של לוט עד שאפילו הקב"ה סילק את שכינתו מאברהם כל זמן שלוט היה לידו? שבת שלום!

הקב"ה צר קלסתר פניו של אברהם ביצחק כדי להוציא ספק מלבו של אברהם. רבקה הולכת לשם ועבר כדי לפשוט את הספק בתהליך ההיריון. ההתמודדות עם הידיעה שאחד מהבנים יהיה רשע יותר קלה מההתמודדות עם הספק וכן ספק שנולד לה בתקופת ההיריון היה קשה לה מתקופת העקרות, משום שאין שמחה יותר גדולה לאדם מהתרת הספקות. אדם עם ספקות הוא אדם שעומד במקום. לעמוד במקום זה הכי גרוע. חובתנו כל הזמן להיות בתנועה. עמלק הם ספק משום שהם גורמים לאמבטי לא להיות רותחת ולא צוננת אלא מים פושרים. עיקר עמלק הוא ספק באמונה האם יש ה' בקרבנו אם אין. הקושי של האדם להחליט הוא הפחד מכשלון, אך כשנבין שהכישלון הוא תנאי יסודי בבנייה לא נפחד מכישלון אלא נשמח בו ומתוך הכישלון נגיע גבוה יותר. שבת שלום!

יעקב, רחל ולאה כל אחד בזמנו הגיע לנקודה של משבר גדול והתמודדות. גדולתן של האבות והאמהות היה לראות בנקודת המשבר הזדמנות לשים את כל בטחונם בה' ומתוך כך לעלות ולהתקדם למקום שה' מייעד אותם. תחושת בדידות מפנה את כל המסיחים ומאפשרת לנו להכנס תחת חיקו של הקב"ה. כשיודעים לנצל את המציאות הזו בצורה נכונה מטפסים ועלים ואפילו מצליחים להפך מציאות מן הקצה אל הקצה נגד כל הסיכויים.

יעקב אבינו לאורך כל הדרך אינו נאבק במציאות, הוא אינו מנסה להנדס אותה אלא לומד להסתדר איתה. הסתדרות עם המציאות טומנת בתוכה סכנה שהאדם יושפע מגורמים שליליים ויפגע בעולמו הפנימי. יעקב אינו מושפע "עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". בדרך כלל יותר טוב לאדם ללמוד להסתדר עם הנתונים שנמצאים לפניו ולא לנסות לשנות אותם וביחד עם זאת לוודא שהוא שומר על עולם פנימי יציב ואינו מושפע לרעה. הניסיונות להנדס את המציאות ולהכתיב את סדר היום בדרך כלל ינחלו כישלון. במקרים חריגים נדרש מהאדם להתרחק ממציאות מסוימת או לקבוע עובדות בשטח אך בדרך כלל הדרך הרצויה היא "זה מה יש ועם זה ננצח...."