מבית המדרש

יונה הנביא תבע את כבוד הבן (עם ישראל) ולא תבע את כבוד האב (הקדוש ברוך הוא). לאורך הספר אנו רואים כיצד יונה אינו מוכן לשנות את גישתו, גם במחירים אישיים קשים. הניסיון לברוח מה' אינו מועיל, ובסופו של דבר יונה פועל בניגוד לרצונו, כאשר לאורך כל הדרך הוא אינו מצליח להשתחרר מהמועקה המלווה אותו.אחד הלקחים החשובים שאנו יכולים לקחת מספר יונה הוא שפעמים רבות, כאשר אדם מרגיש שהוא מתנגד למציאות וחווה מרירות, עליו לעצור ולהתבונן אם משהו בדרך שבה הוא הולך אינו נכון. אל לנו להיות מקובעים באותו קו מחשבה; עלינו להיפתח ולבחון אם יש צורך לחשב מסלול מחדש. יציאה לנתיב חדש מביאה איתה פעמים רבות ברכה גדולה ונעימות, וזוהי מהותה של התשובה – להתקרב אל הבורא מתוך נעימות וחיבור פנימי. שבת שלום וגמר חתימה טובה.

ש המכנים את נח צדיק בפרווה לעומת אברהם אבינו שהיה צדיק אש. כשקר בחוץ יש שתי דרכים להתחמם או על ידי מעיל פרווה או על ידי הדלקת אש. הרווח בהדלקת אש שגם הסביבה נהנית... מתוך העיון במקורות אנו למדים שנח דאג למעגלים הפנימיים ולא למעגלים החיצוניים מתוך אחריות למעגל הפנימיים ומחשש שדאגה למעגלים חיצוניים יפגעו במעגלים הפנימיים. חובתנו לדעת מהם מעגלי החובה ומהם מעגלי הרשות. מתוך הכרה זו נוכל למצוא את האיזון הנכון בין העשייה שמתרכזת במעגלים הפנימיים לעשייה שמתרכזת במעגלים החיצוניים .

חז"ל מבקרים את משה על כך שהרהר אחר מידותיו של הבורא לעומת האבות שלא הרהרו. התבוננות בפשט הפסוקים מראה לנו לכאורה מציאות אחרת. אברהם אבינו הסתפק אם ההבטחות האלוקיות יתקיימו. התבוננות יותר עמוקה מלמדת אותנו שהספק של אברהם לא נולד מחמת ספקות באמונה בבורא, אלא מחמת ספקות האם אברהם ראוי. כעס מגיע כאשר אדם מרגיש שלקחו ממנו משהו ששייך לו, אולם כאשר אדם לא מסתובב בתחושת מקופח, או שעושים לו דברים שלא מגיע לו, הוא מקבל את המציאות בפנים מוארות גם כאשר המציאות אינה נעימה. המתכון להיות בשמחה ולאהוב את המציאות נעוץ בתחושה שלא חייבים לנו כלום. שבת שלום!!